שהוא לבדה היתה זונה. אע"פ שממה שכתב רש"י ז"ל בפרשת ואלה שמות גבי מכה איש עברי שבעלה של שלומית בת דברי היה ונתן עיניו בה ובלילה העמידו והוציאו מביתו והוא חזר ונכנס לביתו ובא על אשתו כשסבורה שהוא בעלה וחזר האיש בביתו והרגיש בדבר וכשראה אותו מצרי שהרגיש בדבר היה מכהו ורודהו כל היום משמע שמוטעת היתה ולא רצונית מ"מ קורא אותה זונה מפני שנבעלה לפסול לה אף על פי שהיתה מוטעת וכן מה שאמרו בשמות רבה מניין שלא נחשדו ישראל על העריות שהרי אחת היתה ופרסמה הכתוב שנאמר ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן דמשמע שזאת נחשדה על העריו' הוא משום דכיון שנבעלה לכותי חשודה על העריות קרינן בה אף על פי שהיה אנוס' או מוטעת והשתא אתיא שפיר דדייקינן מינה מכאן ששאר נשים שבישראל לא נחשדו לעריות אפי' אנוסה או מוטעת אבל אילו היתה זאת נבעלת ברצון לא הוה מצינן למיד' מינה אלא לאפוקי שאר הנשים שבישראל שלא נבעלו לכותי ברצונן אבל אפשר שנבעלו באונס או בטעות וא"א זה שהרי הכתוב מעיד עליהם שהם בני אבותיהם כמו שמפורש על ידי דוד והביאו רש"י ז"ל בפרשת פנחס שבטי יה עדות לישראל השם הזה מעיד עליהם שהם מתיחסים לשבטיהם ואילו שלטו בנשים שבישראל באונס או בטעות לא יהיו מתיחסים לשבטיהם:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 24 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341