קריאה במקור

מזרחי · במדבר · פרק 31 · פסוק 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא איחר. בספרי דאל"כ וידבר משה ל"ל והלא כל המצות שנצטוה בהן לא אמרו לישראל הוצרך הכ' לומר וידבר משה אל העם דמסתמא אמרן להם ולפיכך גבי וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישר' נמי דרשו בו מצותן שיהיו קורין כל א' וא' בזמנו כדתנן בשלהי פר' בני העיר ותניא נמי התם משה תיקן להם ליש' שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג:
2
אנשים צדיקים. דאל"כ אנשים ל"ל כיון דכתיב החלצו מאתכם לצבא והדבור הזה היה לאנשים מכיון דכתיב וידבר משה אל העם מסתמא אותם שנחלצו מהם אנשים היו וא"כ עכ"ל שלא בא הכ' אלא לתארם בתואר האנושות שיהיו אנשים כשרים דומיא דכלם אנשים ומה שלא פי' גבי שלח לך אנשים כולם משום דהתם אורחא דמילתא היא לומר שלח אנשים אבל הכא כשאמר מאתכם היינו אנשים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341