מזרחי · שמות · פרק 23 · פסוק 19

ראשית בכורי אדמתך אף השביעית חייבת בבכורים לכך נאמר אף כאן בכורי אדמתך. ברוב הספרים כתיב אף השביעית חייבת בבכורים. ונראה לי שאשר הביאם לזה הוא מפני שראו של גבי וביום השביעי תשבות פירש אף בשנה שביעית לא תעקר שבת ממקומה שלא תאמר כו' ולגבי שלשה פעמים בשנה פירש ג"כ לפי שהעניין מדבר בשביעית הוצרך ללמד שלא יסתרסו ג' רגלים ממקומן חשבו שלגבי בכורים נמי שלא יהיו הבכורים נדחין ממקומן ולכך אמרו אף השביעית חייבת בבכורים ואין הדבר כן שהרי במכילתא שנו גבי וביום השביעי תשבות נאמר כאן שבת בראשית לעניין שביעית שלא תסתרס עניין שבת בראשית ממקומה ולגבי ג' פעמים בשנה שנו נאמר שלשה רגלים בשביעית שלא יסתרסו ג' רגלים ממקומן ואלו לגבי ראשית בכורי אדמתך שנו למה נאמרה פרשה זו לפי שנאמר ולקחת מראשית כל פרי האדמה אין לי אלא פירות משקין מניין ת"ל תביא בית יי' אלהיך מ"מ אבל בקצת נוסחאו' אינו כתוב אלא בכורי אדמחך אדם נכנס לתוך שדהו כו':

ואין בכורים אלא משבעת המינים האמורים במקרא כו'. כדילפינן מארץ ארץ מג"ש:

לא תבשל גדי אף עגל וכבש בכלל גדי שאין גדי אלא לשון ולד רך ממה שאתה מוצא בכמה מקומות בתורה שכתוב גדי והוצרך לפרש אחריו עזים כו' ללמדך שכל מקום שנאמר גדי סתם אף עגל וכבש במשמע. וא"ת נילף מינייהו מה להלן עזים אף כאן עזים כבר תרצו בגמרא בפר' כל הבשר דקראי דקח לי משם ב' גדיי עזים ואנכי אשלח גדי עזים הוו להו ב' כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין וא"ת הניחא למ"ד אין מלמדין אבל למ"ד מלמדין מאי איכא למימר כבר תרצו בגמר' תרי מעוטי כתיבי פירוש בכל חד מנייהו כתיב ה"א למעוטא חד וישלח יהודה את גדי העזים וחד ואת עורות גדיי העזים. וראב"ע ז"ל טען ואמר ור' שלמה אמר כי גדי הוא הקטן הרך וזה השם יאמר לקטן השור והכבש וראייתו גדי עזים כי מה צורך לסמכו ואיננו כן כי גדי לא יקרא רק שהוא מן העזים ובלשון ערבי גדי ולא יאמר על מין אחר ויש הפרש בין גדי ובין גדי עזים כי גדי גדול מגדי עזים כי עודנו צרי' להיות עם העזים וככה שעיר ושעיר עזים. ודבריו אלה הם ע"ד הפשט אבל דברי הרב דברי רז"ל הם ואין לטעון עליה כי כל דבריהם דברי קבלה:

ובג' מקומות נכתב בתורה אחד לאסור אכילה ואת' לאסור הנאה ואחר לאסור בשול. בפ' כל הבשר אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל אבל בפ' ראה כתיב לא תבשל גדי ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה אליבא דר"ע ואל תתמה דרש"י ז"ל מנהגו בכמה מקומו' לפר' במקום א' אליבא דמר ובמקום אחר אליבא דמר וכבר כתבתי זה בפרשת בראשית ע"ש. וא"ת בשלמא לר' עקיבא דדריש תלתא קראי דלא תבשל גדי פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה היינו דאצטריכו תלתא קראי דלא תבשל גדי וקרא דלא תאכל כל תועבה תלתא קראי דלא תבשל פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה וקרא דלא תאכל כל תועבה לאסור בשר בחלב באכילה ובהנאה כדרב אשי דאמר בפרק כל הבשר מניין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר לא תאכל כל תועבה כל דבר שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל ואין לי אלא באכילה בהנאה מניין כדרבי אבהו דא"ר אבהו א"ר אלעזר כ"מ שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד אסור אכילה ואחד אסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך כו' אלא לתנא דבי ישמעאל דדריש תלתא קראי דלא תבשל חד לאסור אכילה וחד לאסור הנאה וחד לאסור בישול למה לי תלתא קראי תפוק לי מקרא דלא תאכל כל תועבה כל דבר שתעבתי לך אסור באכילה ובהנאה כדרב אשי וכדפירש הרב עצמו בפסוק דלא תאכל כל תועבה י"ל דאליבא דתנא דבי ר' ישמעאל נמי אצטריכו תלתא קראי דלא תבשל גדי חד לאסור אכילה וחד לאסור הנאה לחייב מלקות על בשולו ועל אכילתו דאי קרא דלא תאכל כל תועבה ה"ל לאו שבכללות ואין לוקין עליו: