מזרחי · שמות · פרק 25 · פסוק 39

ככר זהב טהור שלא יהא משקלה עם כל כליה אלא ככר לא פחות ולא יתר: הרמב"ן ז"ל טען על זה ואמר כן הוא פשוטו של מקרא אבל אין דעת רבותינו כן אלא כך שנו חכמים במנחות מנורה ונרותיה באה מככר ולא מלקחיה ומחתותיה ומה אני מקיום את כל הכלים האלה לרבות את הנרות דברי ר' יהודה ר' נחמיא אומר מנורה באה מככר ולא נרותיה ומלקחיה ומחתותיה ומאי אני מקיים את כל הכלים האלה שיהיו כלן של זהב ושם אמרו לדברי ר' יהודה שהיו הנרות מקשה עמה ואעפ"כ יקראם הכתוב הכלים האלה מפני שהם כלים לקבול השמן ויש להם שם בפני עצמן ובשאר המנורות נעשין נפרדי' ולדברי רבי נחמיא אמרו שם שאין הנרות מקשה עמה והנה על דעת כלם לא יבא' במשקל הככר אלא גוף המנורה במה שהוא עמה מקשה לא כלים נפרדים ממנה כלל עכ"ל: ואני תמה מאד איך לא השגיח על דברי הרב שכת' בראש הפרשה הזאת תעשה המנורה מאליה לפי שהיה משה מתקשה בה אמר לו הקב"ה השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה ובפ' בהעלותך ג"כ בפסוק וזה מעשה המנורה מקשה כתב עש תשל ככר זהב היתה ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתקונן ולא נעשית אברים אברים ע"י חבור שאלה המאמרים מורים שהככר כלו נכנס במנורה עם כל המחוברים בה קניה גביעיה כפתוריה ופרחיה ואף נרותיה לדע' האומר שהיו מחוברים בה אבל לא במלקחיה ובמחתותיה הנפרדים ממנה ואיך יסתור דבריו הוא בעצמו לומר שלא יהא משקלה עם כל כליה אלא ככר אם כיון במאמר עם כל כליה לכלול גם מלקחיה ומחתותיה הנפרדים ממנה ולכן על כרחנו ר' דברי הרב במאמרו זה שלא כיון במאמר עם כל כליה הכתוב פה לכלול רק את נרותיה כדברי ר' יהודה מפני שהם מחוברים בה לא את מלקחיה ומחתותיה הנפרדים ממנה ואין טענה בעבור שמאמר מה כל כלייה מורה שהוא כולל גם את מלקחיה ומחתותיה פי הטענה הזאת בעצמה תפול על הכתוב שאמר את כל הכלים האלה ועם כל זה פירוש אותו רבי יהודה על נרותיה לבד ולא על מלקחיה ומחתותיה ואין טענה בעבור שלא פי' מאמר את כל הכלים האלה מורה על הנרות לבדן כמו שפי' אותו רבי יהודה מפני שזה המאמר קשה קצת לפי דרכי הפשט ולכן אמר דבריו בסתם אף על פי שהם כדברי ר' יהודה:

והככר של חול ס' מנה ושל קרש היה כפול ק"כ מנה. פי' מהמנה של חול שהמנה של קדש הוא שהיה כפול שהרי המנה של חול מאה דינרים והמאה דינרים כ"ה סלעים כל סלע מד' דינרים והמנה של קדש היה נ' שקלי' בכל שקל מד' דינרים כדכתיב עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם אבל הככר של חול ושל קדש ששים מנה היה אך מפני שהמנה של קדש היה כפל ממנה של חול נתחייב בהכרח שיהיה הככר של קדש כפול משל חול שהככר של חול היה אלף ת"ק סלעים והככר של קדש ג' אלפים סלעים כדכתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר והכי איתא בהדיא בבכורות פ"ק. וא"ת מקרא דעשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם משמע שהמנה של קדש יותר מכפל המנה של חול שהרי המנה של חול כ"ה סלעי' והמנה של הכתוב ס' סלעים כבר תרצו בגמרא שבאו חכמים והוסיפו שתות מלבר:

והמנה היא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א והם מאה זהובים כ"ה סלעים והסלע ד' זהובים. פי' והמנה של חול הוא ליטרא ששוקלין בה כו' שהיא כ"ה סלעים ומהם היו ק"כ מנה לככר אבל המנה של קדש שהיה כפול נ' סלעים למנה היו ס' מנה לככר כדפרש"י:

והסלע ד' זהובים. כבר פירשתיו בפסוק כסף שלשים שקלים יתן לאדניו ע"ש: