את הגבורה הגדולה שעשתה ידו של הב"ה. כאילו אמר את גבור' ידו הגדולה ומלת הגדולה תואר לגבורה הנרמזת ביד וזה שתרגם אנקלוס ית גבורת ידא רבתא. אבל הרמב"ן ז"ל הביא דברי הרב וכתב עליו אבל אנקלוס לא פי' היד גבורה אבל אמר ית גבור' ידא רבתא. ונראה שהוא חושב שהרב ז"ל סובר שפי' היד גבורה ולא ידעתי מי הביאו לזה אם מפני שאמר וכולן לשון יד ממש הן והמפרש יתקן הלשון אחר עניין הדבור שיורה זה שהוא מפר' היד לפי מקומו פעם בלשון גבורה ופעם בלשון רשות דילמא ה"ק והמפרש יתקן הלשון אחר עניין הדבור שפעם יפרש היד על גבורת היד ופעם יפרש היד על רשות היד לא שיפרש שם היד פעם על הגבור' ופעם על הרשות שא"כ לא יהיה שם יד לעולם לשון יד ממש ושמא מפני שפי' הגדולה תאר לגבורה שמורה שהגבורה נזכרת למעלה ואין זה כי אם בשיפרש היד גבורה ואין מזה ראיה כי מצינו ומאכלו בריאה שהוא תואר לשם ואם לא נזכר בכתוב לא בפירוש ולא ברמיזה כל שכן פה שהגבורה נרמז במלת יד כמו שתרגם אונקלוס גבורת ידא:
קריאה במקור
מזרחי · שמות · פרק 14 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341