יקריב קרבנו על זבח מגיד שאין הלחם קדוש קדושת הגוף ליפסל ביוצא וטבול יו' ומלצא' לחולין בפדיון עד שישחט הזבח. בת"כ ומייתי לה בפרק התודה דאל"כ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו למה לי הא לעיל מיניה כתיב והקריב על זבח התודה חלות מצות וגומר על חלות לחם חמץ אלא מדהדר וכתביה ש"מ דאינו אלא לדרשא לומר שאין הלחם מקודש קדושת הגוף ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה וביוצא ושלא לצאת לחולין על ידי פדיון אלא בשחיטת הזבח ששחיטת התודה קובעת הלחם בקדושה כאילו אמר החלות יקריב על זביחת התודה דחלות לחם חמץ נדרש לפניו ולאחריו לפניו חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסלת מורבכת חלות בלולות בשמן על חלות לחם חמץ ולאחריו חלות לחם יקריב קרבנו על זבת תודת שלמיו:
קריאה במקור
מזרחי · ויקרא · פרק 7 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Four commentaries on Rashi. Warsaw, 1862
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001276251
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 62103a377589362f5c44361d9bba27a1442b29bb53ad24c03366115d78258341