מזרחי · במדבר · פרק 20 · פסוק 13

ויקדש בם שמתו משה ואהרן על ידם שכשהב"ה עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכן הוא אומר נורא אלהים ממקדשיך וכן אומר בקרובי אקדש. הרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נראה בעיני כי עדיין לא מתו משה ואהרן ואיננו מתפרסם לבריות שימותו בחטא הזה שיתירא הב"ה על ידי כך כאשר היה בנדב ואביהו' ובפרץ ועוזא ועוד כי מהכתוב שאומר אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם נראה כי מריבם נתקדש מל' בקרובי אקדש וראוי היה לדבריו שיאמר ויכבד על פניהם עכ"ד. ולא ידעתי מה הפרש יש אם היתה מיתתם מיד או אחר חדשים והלא אין הדבר תלוי אלא כשיודע לכל שבעבור החטא מתו וכיון שנתפרס' שבעבור חטאם נגזר עליה' שימותו במדבר אין הפרש אם היתה מיתתן מיד או אחר חדשי' פי' ויקדש בם שמתו באותה העת מיד. ומה שטען עוד שממאמר אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם נראה כי מריבם נתקדש מל' בקרובי אקדש וראוי היה לדבריו שיאמר ויכבד על פניהם אינה טענה כי אז היתה טענה אילו היה כנוי בם שב אל ב"י כאשר חשב אבל אין הדבר כן רק הוא שב אל מי מריבה הנזכרים לעיל שעל ידם מתו משה ואהרן וזהו שכת' רש"י ז"ל ויקדש בם שמתו משה ואהרן על ידם כי לא יחוייב שתהיה הבי"ת של ויקדש בם כבי"ת בקרובי אקדש כי אותו הבי"ת פירושו בעצמם וזהו הבי"ת פירושו על ידם לא הם בעצמ':