מזרחי · ויקרא · פרק 25 · פסוק 34

ושדה מגרש עריהם לא ימכר מכר גזבר שאם הקדיש בן לוי שדה ולא גאלה ומכרה גזבר אינ' יוצא' לכהנים ביובל כמו שנ' בישראל ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד אבל בן לוי גואל לעול'. כדתני' בת"כ לא ימכר מכר גזבר או לא ימכר מכר עול' ת"ל כי אחוזת עול' היא להם פי' האי לא ימכר לא מצית לפרושיה שלא יוכל הלוי למכרו דהא לעיל מיניה כתיב גאולת עולם תהיה ללוים ותניא בתורת כהנים לפי שנאמר בשדה אחוזה במספר שנים תקנ' מאת עמיתך דהיינו אחר שתי שנים יכול אף בלוים כן תלמוד לומר גאולת עולם תהיה ללוים מיד וכתיב בתריה ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל אלמא יכול למכרו אלא על כרחך לומר דהאי לא ימכר או במכר גזבר הוא דאי אקדיש לוי שדהו ולא השיגה ידו לגאול לית ליה רשות לגזבר למזבניה או במכר עולם הוא ואתא האי קרא לאשמועינן שאע"פ שלוי יכול למכור שדהו אינו נמכר מכר עולם תלמוד לומר כי אחוזת עולם הוא כלומר מדכתיב אחוזת עולם הוא להם למדנו דאינו נמכר מכר עולם ומה אני מקיים לא ימכר מכר גזבר ויש לתמוה דמדהוצרך להביא ראיה מקרא דכי אחוזת עולם הוא להם שאינו נמכר מכר עולם ולא ממה שכתוב לעיל גאולת עולם תהיה ללוי' ש"מ דס"ל דהנהו קראי דלעיל בבתים וערי' לחודייהו קמיירי ולא בשדה מגרש עריה' וכיון שכן למה לא יפרשו לא ימכר שלא יוכל הלוי למכור השדה מגרש שלו וקראי דלעיל בבתים וערים בלבד קמיירי ולא בשדה מגרש ועוד מהו זה שאמרו בת"כ גבי גאולת עולם תהיה ללוים לפי שנ' בשדה אחוזה במספר שנים כו' יכול אף בלוי' כן כו' הא קרא דגאולת עולם תהיה ללוים בבתי' וערי' קמיירי והוה להו למימר לפי שנא' בבתי ערי חומה של ישראל והיתה גאלתו עד תום שנת ממכרו ומשם והלא' נחלט לקונה אותו יכול אף בתי ערי חומה של לוים כן ת"ל גאולת עולם תהיה ללוים שגואל כל זמן שירצה ואם לא גאל ובא היובל יוצא ביובל וצ"ע אבל ממה שפירש לא ימכר במכר גזבר כדתניא בת"כ ולא בשנוי שאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה כדתנן בסוף ערכין אין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה שנ' לא ימכר צ"ל שבחר מה ששנו בת"כ מפני שהוא יותר קרוב לפשוטו של מקר' כמנהגו בכל מקו':