מזרחי · במדבר · פרק 10 · פסוק 35

ויהי בנסוע הארון עשה לו סימניות מלפניו ולאחריו לומר שאין זה מקומו' ולמה נכתב כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות. בפ' כל כתבי ושם אמרו פורענות שנייה מאי היא ויהי העם כמתאוננים פורענות ראשונה ויסעו מהר י"י ואמר ר' חמא בר"ח שסרו מאחרי יי' והיכן מקומה אמר רב אשי בדגלים ופרש"י ז"ל מאחרי יי' בתוך ג' ימים למסע התאוו האספסוף תאו' להתרע' על הבשר כדי למרוד בהקב"ה ולפי זה צ"ל שפירש והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה שכבר התאוו תאוה קוד' המתאוננים דהיינו בתוך הג' ימים הכתובי' לעיל ויסעו מהר יי' דרך ג' ימים וזו היא הפורענות הראשונה ואחר הג' ימים ויהי העם כמתאוננים שהיו מתרעמים על התרחק' מהיישוב והכנסם במדבר וזהו היה רע בעיני יי' שלא היו בטוחים בו ללכת אחריו בשמח' אבל היו הולכים כאנוסים ומוכרחים כפי' הרמב"ן ז"ל או כפי מה שפרש"י ז"ל שהוא לשון עלילה היאך לפרוש מאחרי השם כמו שאמרו בספרי וזו היא הפורענות השניה. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואלו דברי תימה שהרי פורענות ויהי העם כמתאוננים כתובה ראשונ' ושל תאוה שניה לה ושתיהן סמוכות והוסיף לומר אולי חשב הרב שנכתבו שלא כסדרן ורמז על הראשונה באמרו מהר יי' כי שמא מאת נוסעם חשבו לעשות כן והפסיק וכתב את השניה ואחר כך חזר לראשונה ואין בזה טעם או ריח ולא ידעתי מקום התימה על זה מהו כי כבר בארנו שעל דעת רש"י ז"ל יהיה פי' והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה שכבר התאוו תאוה קודם המתאוננים דהיינו בתוך הג' ימים הכתובים לעיל וכמוהו רבים והנה רבי יצחק ז"ל לפי מה שכתבו התוספות לא טען על רש"י ז"ל על זה רק אמר שאין צורך לפרש כן מאחר שאמרו במדרש ויסעו מהר יי' שנסעו מהר סיני דרך שלשת ימים כתינוק הבורח מבית הספר לא שהם דברי' של תימה ודברי' שאין בהם לא טעם ולא ריח אבל ר"י פי' שהפורענות הראשונה היא כדאמרינן במדרש ויסעו מהר יי' שנסעו מהר סיני דרך ג' ימים כתינוק הבורח מבית הספר כך היו בורחי' מהר סיני דרך ג' ימים לפי שלמדו הרב' תורה בסיני ולפי זה אין צ"ל שפי' והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה כבר התאוו תאוה בתוך השלשה ימים קודם המתאוננים: