מזרחי · ויקרא · פרק 6 · פסוק 7

זאת תורת המנחה תורה אחת לכולן. פי' אף למנחת כהנים שכל תורה לרבות הוא בא דאי לאו רבויא ה"א אין טעון שמן ולבונה אלא מנחת ישראל בלבד כדכתיב בפרשת ויקרא ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה וכתיב בתריה וקמץ משם מלא קומצו כו' והנותרת מן המנחה כו' דמשמע שאין שמן ולבונה אלא בנקמצת בלבד שהיא מנחת ישראל אבל מנחת כהנים שכולה כליל אימא לא קמ"ל וכך היא שנויה בת"כ אבל אין לומר תורה אחת לרבות כל המנחות לשמן ולבונה דלא תימא מנחת סלת בלבד טעון שמן ולבונה כדכתיב בפרשת ויקרא סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה אבל לשאר מנחות לא דא"כ בלא רבויא דתור' נמי שמעינן לה מדכתיב בפרשה הזאת שהיא סתם מנחה משמנה ואת כל הלבונה אשר על המנחה וכתב רש"י ז"ל ולפי שלא פי' כן אלא באחת מן המנחות בויקרא הוצרך לשנות פרשה זו לכלול כל המנחות כמשפטן הלכך עכ"ל דרבויא דתורת אינו אלא לרבות מנחת כהנים לשמן ולבונה כדאמרן שלא למדנו זה רק מרבויא דתורת דאי מפרשה זו שכתוב בה מנחה סתם ה"א במקצת דוקא כדכתיב בה והרים ממנה בקומצו אבל כליל לא:

הקרב אותה היא הגשה. בת"כ לא הקטרה שהרי לא היה מקטיר אלא הקומץ בלבד לא את כולה כדכתיב והרים ממנו בקומצו והקטיר המזבחה כו' והנותרת ממנה יאכלו כו':

בקרן מערבית דרומית. לפני יי' הוא מערב שהוא לצד אהל מועד אל פני המזבח היא הדרום שהוא פניו של מזבח שהכבש נתון לאותו הרוח. שאינו נקרא פני הבית אלא הפאה שהפתח פתוחה בה ופתח המזבח הוא הכבש שממנו עולה למזבח ואחר שהכבש נתון בדרומו של מזבח הנה פני המזבח הוא הדרום בהכרח וכן בת"כ ומייתי לה בסוטה פ' היה מביא לפני יי' יכול במערב ת"ל אל פני המזבח אי פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני יי' הא כיצד מגישה לקרן דרומית מערבית ופרש"י יכול במערב יגיענה לדופן מערבי של מזבח דהיינו לפני יי' שההיכל במערב והמזבח בחצר ל"ב אמה רחבו ממוצע באמצע העזרה ובמול זה ל"ב אמה היכל וכותליו חללו עשרים וכותליו שש אמות עובי כותל צפוני ושש אמה לכותל דרומי נמצא מערבו של מזבח לפני יי' דאין מפסיק בינו לבין ההיכל דאלו אולם שלפני ההיכל פתוח הוא ורחבו עשרים אמה כפל חלל של היכל: