מזרחי · במדבר · פרק 6 · פסוק 20

קדש הוא לכהן החלה והרקיק והזרוע. כי מלת הוא המורה על אחד שב אל המונף שהוא בכח מאמר והניף המור' על שלשתן ואמר תרומה הן לכהן במקום קדש הוא לכהן לתקן מלת קדש שהי' פה במקו' תרומה שהרימו אותם לכהן לא שהם קדש לכהן ולתקן מלת הוא שהוא במקום הן החלה והרקיק והזרוע:

על חזה התנופה ועל שוק התרומה מלבד חזה ושוק הראויים לו מכל שלמים מוסף על שלמי נזיר הזרוע הזה. פיר' מלת על כמו מלבד וכמוהו על עולת התמיד שאין פירושו עליו ממש רק מלבד ואמר הראויים לו מכל שלמים פי' האמורים בפרשת צו כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אותם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל ושלמי נזיר בכלל השלמים הן לפיכך לא הוצרך לכתוב פה רק הזרוע שהוא מוסף על שלמי נזיר ואינו כשאר השלמים אבל מה שיש בשאר השלמים אין צורך לכתבם פה ולכן הספיק במה שאמר מלבד החזה והשוק ואמר שהמוסף על שלמי נזיר הוא הזרו' לבד מכלל הג' הנזכרים לעיל שהם הזרוע והחלה והרקיק מפני שהמכוון פה אינו רק המוסף על שלמי הנזיר מגוף השלמים והתוספת שיש לשלמי נזיר מגוף השלמים אינו רק הזרוע שבשאר השלמים הם החזה והשוק לבד ובשלמי נזיר הם החזה והשוק והזרוע אבל החלה והרקי' הם הבאים עם השלמים לא מגוף השלמים:

לפי שהיו שלמי נזיר בכלל ויצאו לידון בדבר חדש להפרש' זרוע הוצרך להחזירן לכללן לידון אף בחז' ושוק. פי' וא"ת אי הכי כיון ששלמי נזיר הם בכלל סתם שלמי' דכתי' בהו כי את חזה התנופה ואת שוק החרומה לקחתי וגו' למה הוצרך לכתוב פה מלבד החז' והשוק השיב לפי שהיו שלמי נזיר בכלל כל השלמים ויצא לידון בדבר חדש דהיינו בהפרשת הזרוע שאינו בשאר השלמים וכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדב' חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב בפי' כדתניא בריש ת"כ לפיכך הוצרך להחזירו לכללו ואמר על חזה התנופה וגו' לידון אף בחזה ושוק דאי לאו דאהדריה קרא ה"א למאי דנפק נפק ולמאי דלא נפק לא נפק ולא הוה גמר מכלליה ולא כלליה גמר מיניה:

מלבד אשר תשיג ידו שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמי' כפי נדרו אשר ידור יעשה מוסף על תורת נזרו. בת"כ פי' הא דכתיב וזאת תורת הנזיר וגו' והקריב את קרבנו ליי' כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבש' אחת בת שנת' תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים הוא בנזיר סתם מלבד אם השיגה ידו ואמר בעת שנדר בנזירותו הריני נזיר על מנת שכשאגלח על נזירותי אגלח על מאה עולות במקום העולה האח' שהנזיר מגלח עליו ועל מאה שלמים במקום האיל האחד לשלמים כי אז כפי נדרו אשר נדר כן יעש' ומה שאמר על מאה עולות ועל מאה שלמים ולא אמר על מאה חטאות הוא מפני שאם אמר על מאה חטאות אינו בכלל כפי נדרו אשר ידור כן יעשה משום דכתיב מלבד אשר תשיג ידו משמע דוקא בדברים הבאים בנדר ובנדבה דהיינו עולות ושלמים פרט בדברים שאינם באים בנדר ונדבה שהן החטאות וכך שנו בספרי יכול אם אמר על מנת לגלח על מאה חטאות ועל מאה אשמות קורא אני עליו כפי נדרו אשר ידור כן יעשה ת"ל אשר תשיג ידו לא אמרתי אלא קדשים הבאים בנדר ובנדבה ומה שאמר מוסף על תורת נזרו הוא פירוש על תורת נזרו הכתוב בסוף הפרשה שהוא מאמר יתר שלא היה לו לכתוב אלא מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידור כן יעשה ולפיכך דרשו בו בספרי מוסף על תורת נזרו פירוש לא אמרתי לך שכפי נדרו אשר ידור כן יעשה אלא כשיהיה נדרו נוסף על תורת הנזיר אבל אם היה נדרו חסר מתורת הנזיר כגון אם אמר הריני נזיר חמש נזירות על מנת לגלח על כלן יחד שעור של נזירות אחת דהיינו הג' בהמות הכתובות בפרשה אין אני קור' בו כאשר ידור כן יעשה משום דעל תורת נזרו כתיב דמשמע שהיה נדרו מוס' על תורת נזרו ולא שיהיה חסר ממנו: