ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 23 · פסוק 20

וחתם את הפרשה במה שחזר ואמר "ויקם השדה" וג', כי 'ויקם' הראשון הוא בהתחייבות. והשני בחזקה, כלומר, לאחר שקבר אברהם את שרה אשתו היה לו המקום לאחזת קבר להבא.

וראוי שנדע שאת כל ארץ ישראל נטלנו בדין. וחלק ממנו, או רובו, לקחנו בחרב, חוץ משלשה מקומות שקנינו אותם בכסף, והם המובחרים שבה. הראשון, הוא מקום קבר האבות כאמור בפרשה הזאת. ולשם היו האבות עולים לרגל קודם שנבנה בית המקדש. ומי שרצה לעבוד את השם השתדל בזה שם, כמו שאמר אבשלום לדוד: אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי לו בחברון. והב', מקום הר גריזים והר עיבל, ששם נאמרו הברכות והקללות ושם כרתנו ברית, ובו אמור: "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו". והג', בית המקדש, שקנהו דוד מארונה, ככ': "ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף חמשים שקלים". ובנוסחה הב' אמר: "בשש מאות שקלים", וההתאמה שבין ב' הנוסחאות היא: חמשים שקלים, משבט יהודה לבדו, ושש מאות שקלים, מכל השבטים ככ': "אשר יבחר ייי אלהיכם מכל שבטיכם".