ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 24 · פסוק 34

ואחר כך התחיל ואמר (תרגום הפסוקים לג – נג).

כשם שהחלק הראשון של סיפור זה, על כל נקודותיו, אנו מפיקים ממנו תועלת בענין יראת אלהים, ודין ומשפט ומוסר, כמו שבארנו, כך החלק השני על כל נקודותיו משווה כבוד לעבד אברהם ומבליט את חכמתו במה שעורר את רצון האנשים (לתת לו את רבקה) בי"ג דרכים של פתוי: א. אמר: עבד אברהם אנכי, ואתם רואים את מצבי וחשיבותי, והוא לא כל שכן; ב. חיזק את רצונם ברכוש ובהתקרבות אליהם; ג. באות פלאי, דהיינו לידת שרה, כי אמר: ותלד שרה אשת אדוני; ד. בהצטיינות יצחק כבחיר הבנים, כנאמר: ויתן לו את כל אשר לו; ה. במה שהעדיף אותם מכל המלכים והעשירים שבארצם, כמו שאמר: וישביעני אדוני; ו. במה (שרמז להם) על געגועיו (של אברהם) אל משפחתו וקרוביו, אם לא אל בית אבי תלך וגו'; ז. אם תאמרו איך נשלח את בתנו למרחקים, בדבר זה אין לדבר עוד, כי לא יצא לפועל אלא באופן זה ככתוב ואמר אל אדני אולי לא וגו'. והוא אדם בתכלית האמונה והצדקות ואין לחוש שיעשה רע למישהו, ובזה אמר: אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו וגו'. [ואם (ימנע) על ידיכם] יהיה מוחלט ואין לשנות. כמו שאמר: אז תנקה מאלתי וגו'. ומפני שה' הצליח דרכי כמו שאמר: ואבוא היום אל העין וגו'. ומפני שענה לתפלתי, כמו שאמר: אני טרם אכלה לדבר וגו'. וזה דבר גמור, שכבר אשרתיו וכבר הודיתי לה' עליו, כמו שאמר: ואקד ואשתחוה לייי וגו'. ועם כל זאת, אין זאת האפשרות היחידה בינינו, וכמו שאמר: ואפנה על ימין או על שמאל. וכאילו רמז להם, שישיא אותו לאחד מחסידי האומות שיהיו נוטים לבטוח בו. וכשהכביר עליהם י"ג דברים אלה בבת אחת נענו לבקשתו.