ר' סעדיה גאון על בראשית · פרק 24 · פסוק 29

וירץ לבן, יתכן מפני היותו קל וצעיר ומהיר תנועה, או מחמת יהירות מרובה, או כדומה לזה. ו"וירץ לבן" הוא אחרי "ויהי כראות את הנזם" וגו'. כמו שבארנו בענין המג'אז של מוקדם ומאוחר.

וכשמעו את דברי רבקה, מורה על אחד משני הדברים: או שאמר לה בפרוש על נשואין עם יצחק, או שהיא שמעתו אומר: ברוך ייי אלהי אדוני אברהם, בתוספת מה שסיפר להם לקחת את בת אחי אדוני לבנו. והוסיף ומקום לגמלים אחרי "פניתי הבית", כי איכסון אנשים קל ביותר, כי כל מקום נוח להם, ואיכסון בהמות קשה יותר. ויתן תבן ומספוא לגמלים, כלומר לבן, כי הוא שנאמר עליו: 'ומים לרחוץ רגליו', ואדם אחד עשה את זה ואת זה. והביא אתו אנשים לארץ הזאת, ככתוב: ורגלי האנשים אשר אתו. ויתכן שהיו לו בתחילה לעזרה, ואחר כך העידו על יפוי כחו והיו גם עדים לקידושיה אחרי שהסכימו לו (אנשי רבקה). ואם היה ביניהם אחד שידע שהיה בין היוצאים עם אברהם, בהיות (אברהם) בן עשרים, והוא עכשו בן תשעים, הרי זה עוד יותר טוב. ואולי נתכוון לזה כשאמר זקן ביתו. ונקרא ויושם ונכתב ויישם ויש לשער שזה משום שהתרשלו ואחרו את נתינת המזון ועבד אברהם עשה את הנכון שהקדים את דבורו לסעודה להסתייע בזה שיבושו מפניו.