והטענה היא כי אם שוט הוא אשר עשה לי את הרעה הזאת שהוא על יד משחית ועל כן לא הבחין שהוא שיש שלו יתברך לא יתכן שאם כן ימית פתאם כי מה שנאמר שאינו מבחין הוא שכשטף עובר מדי עברו להשחית בעם פתאם יכה גם לצדיק בתוכם כי יפגשנו בקרב העם באופן שאם שוט היה עניני שאגב המצריים או זולתם שלקו פגע גם בי הלא ימית פתאם כמדובר אך לא צרה מתמדת שאינו שטף פתאומיות רק כמכוין להתנקם שיראנו נמס בהמשך זמן בשחין רע ולועג עליו וזהו למסת כו' לומר האם למסת נקיים ילעג בתמיה כי הלא הכני והתמיד הכאתי באופן שאני נמס ימים רבים כמדובר למעלה שגם התקיים נפשו בו היה על דרך נס עצום כהתקיים יין מלא החבית והיא שבורה באופן שנמסים אני ובני ביתי והוא יתברך מלעיג על המסתנו ומאריך טרחתנו אין זה פתאומיות שנייחסהו למשחית וזהו למסת נקיים ילעג באופן כי מאתו ובידו יתברך היתה זאת ועל כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה חלילה:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 9 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b