ושמא תאמר אם הבל פיו יתברך כאשר נתן קולו יש לו כל הכח ההוא לפי ערך זה הקול עצמו לגודל איכותו על הבל הפה היה ראוי לא יכילנו העולם כולו העכור ומקולו יחתו כל כנפות הארץ כי קיל ה' שובר ארזים לכן אמר אחריו ישאג קול כו' לומר הנה משה רבינו עליו השלום שאל הראני נא את כבודך ואמר לו הוא יתברך לא יראני האדם וחי אך וראית את אחורי הנה כי המתייחס אל אחורים ימצא בו כח לסבול בצד מה מה שאין כן כבודו יתברך המתיחס אל הפנים ונבא אל הענין אמר אין הקול יוצא כי אם מהמדרגה אחרונה אין צריך לומר המתיחס אל הפנים כי אם אפילו גם מה שהוא המתיחס אל אחריו שמשם ישאג קול ואף מבחינה זאת לא היו יכולים שומעי קולו שהוא בסיני כי הלא ירעם את כל כנפות הארץ בקול גאונו עד גדר שלא יהיה שהות לכל בני העולם להתקיים עד יגמרו לשמוע את הקול כי מיד כרגע ימותו כל אשר נשמת רוח חיים באפיו וזה אמר ולא יעקבם כי ישמע קולו שלא יאחרם קיימים כי ישמע קולו לגמרי:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 37 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b