חלקת מחוקק על איוב · פרק 12 · פסוק 6

ומה שהצדיק תמים הוא כלפיד בוז למחשבת השאנן הוא כי הלא יראה ישליו אוהלים לשודדים את הבריות ובטוחות למרגיזי אל רעים וחטאים לשמים ולא בלבד לאשר פשעם קל כי אם לבלתי מאמין באלהי עליון רק מביא אלוה בידו שמאמין בעץ פסלו שמוליך בידו על כן ישחקו על הצדיק שסובל יסורין ויתבזה בעיניהם ויתכן רמז באומרו מרגיזי אל מה שאמרו ז"ל כשמביט הוא יתברך על בתי ע"ז שמרעיש וזה יאמר ישליו אוהלים שלום בעלמא לשודדים שחטאם בינם לרעיהם ובכוחות הרבה למרגיזי אל הם המרעישים את הקב"ה עושים שירגיז למי הוא לאשר הביא כו' כמדובר:

(ד) או על דרך זה יאמר שחוק צדיק תמים הם חושבים שעלי ישחקו ולא כן הוא רק על צדיק תמים הוא יתברך כד"א הצור תמים פעלו כו' צדיק וישר הוא כי לועג לרש חרף עושהו:

(ה) ומה שאהיה שחוק הוא כי לפיד בוז לעשתות ומחשבות שאנן הוא מי שהוא נכון למועדי רגל כמוני שעל ידי יסורי אני מוכן שכל אחד יבזני וידחני ברגליו למרמס והשאר כאשר בקודם:

(ב) או יאמר אמנם ודאי כי אתם עם ולא חכמים וחבל על דברי חכמתי שאני משמיע אתכם כי עמכם תמות ותאבד כי לא תאות חכמה אלא לחכימין וזהו ועמכם כו':

(ג) ואם הוא כי מה שהעלימו האמת הוא כי יצר הרע לכם ותקנטרו לאהבת הנצוח גם לי לבב כמוכם שהוא לרמוז היצה"ר מאשר לא אמר לב כי אם לבב שהם יצר הטוב ויצר הרע ועם כל זה לא נופל אנכי מכשרוני מחמתכם שתקנטרו עלי עם שגם לי יצר הרע ואם הוא שדעתכם לשחוק עלי עם שידעתם האמת אוי לי כי את מי אין כמו שתי אלה אשר לי שהם החכמה והכשרון:

(ד) שחוק לרעהו אהיה שכל אחד מכם דוחה אותי לשחוק עם רעהו לאמר לו הראית איך דחיתי את איוב בקנה ומי יתן והייתי שחוק למי שקורא לאלוה ויענהו והחרשתי כי היה שחוק של צדיק תמים:

(ה) והטעם שתעשו מדברי שחוק עם היות דברי אמת הוא כי כן הדרך שאשר הוא שאנן נבזה בעיניו נמאס אשר יראה שהוא מרמס לכל כמוכם כי שאננים אתם וזהו לפיד בוז כו' כי כמו לפיד בוז הוא לעשתות ומחשבת השאנן מי שהוא למרמס כמוני נכון ומוכן שכל אחד ימעדני וידחני ברגלו כי כן אנכי עמכם מחמת צרתי:

(ו) ואתם תועים בחשבכם כי היותכם שאננים הוא הוראה כי ה' עמכם ולא כן הוא כי אדרבה נהפוך הוא כי הלא נראה כי ישליו אוהלים לשודדים כו' אפילו לעובד ע"ז ומביא אלוה בידו ואם כן לא על שלותכם תחשבו עצמכם טובים כי הלא תראו בהפך: