הנו בידך. אמרו רז"ל גדול היה צערו של שטן לחבית מלאה יין ואמרו לו שבור החבית ושלא ישפך היין והמה הרגישו שהל"ל אל נפשו אל תשלח ידך מאי שמור שצריך שמירה בל תצא ויהיה שעל הפצרו הענישו:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 2 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
(ו) ויקח לו כו'. הנה לאיוב היתה קללת התורה שהוא בגרב ובחרס שהוא שחין לח נקרא גרב ויבש הנקרא חרש על היותו יבש כחרס או שנגרד בחרס וזה הורה באומרו ויקח לו חרש להתגרד בו היבש והיה פוגע באבעבועות הלח ומתמלא ליחה סרוחה ועל כן היה יושב בתוך האפר לנגב הליחה באפר כירה מוכן לפניו ועל כן לא הכירוהו על שינוי פניו בלכלוך ההוא:
או יהיה שרצה להורות כי מה גדרו שיקוץ בתוכחתו יתברך והוא עפר ואפר כדבר אברהם על כן לרמוז העפר לקח לו חרש להתגרד כי עפר הוא וגם והוא יושב בתוך האפר לרמוז השנית וזה יאמר ואתנחם על עפר ואפר שהתנחם בהקטין ערכו לומר כי הוא עפר ואפר שאם היה גדול בעיניו לא התנחם כי נוחם יסתר מעיני המגדיל עצמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b