חלקת מחוקק על איוב · פרק 2 · פסוק 5

אולם כו'. הנה אמרו רבותינו ז"ל בשחיטת חולין שאם נשבר העצם אם הבשר קיים ובריא ועור ובשר חופים רוב עוביו ורוב הקפו כשר שמעלה ארוכה ובזה יאמר גע אל עצמו שעל ידי כן ישבר כל עצמותיו ואחרי כן אל בשרו לדכאו ולעפשו באופן שלא יקוה להעלות ארוכה ואז תראה אם לא אל פניך יברכך כי יראה מות בעצמותיו ומעין זה הוא מה שעשה לו השטן שעל דרך נס היתה נפשו בו כמאמרם ז"ל כהתקיים יין בחבית שבורה והוא מאמרו באומרו שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני כי נעשו עצמותיו פירורין ולא אמר על פניך כמאמרו למעלה כי אם אל פניך הוא כי למעלה שעדיין הוא נשאר בריא לא תהיה אשמתו כי אם שבדבר הנוגע על פניך הוא על השגחתך שהוא על מה שלפניך יהרהר אך עתה שהתפקר על הכל לא על מה שמתייחס על פניך היא ההשגחה כי אם סתם יהרהר בלבו על כל עניניך וזהו אל שניך לומר אל כל מה שמתייחס אל פניך שהוא הלב כי ה' יראה ללבב יברכך ולא על מציאות הראייה בלבד כאשר אמר למעלה באומרו על פניך כי אם סתם שכולל הכל יכפור בלבו: