חלקת מחוקק על איוב · פרק 14 · פסוק 18

והנה על צרת הגוף הנוגע אלי אין הרעה והפסד כל כך כי ואולם הר נופל אחר שכבר הוא נופל אינו כל כך הפסד שיבול מיד וזהו הר נופל יבול כי בחליי כבר הוא נופל ויבול בהכביד החולי על המשכי לחטוא אך הצרה הגדולה מזו היא כי כח הנפש שהוא צור וחזק עתה יעתק ממקומו וממחיצתו על ידי הרהורי והטיחי דברים על מה שתסתיר פניך מלהראות כי קרוב אני אליך על ידי מירוק יסורי כמדובר באופן שהר נופל הוא הגוף יבול לגמרי אך הנפש שהיא כח קדושה חזק מצור גם שלא יבול לא יבצר לפחות שיעתק ממקומו ממחיצתו אל גדר שלמטה ממנו: