ואחר שיקצץ נופו שהוא המות זכרו אבד מני ארץ שאינו כצדיק שזכר צדיק לברכה כי אם יאבד מני ארץ וכאשר יאבד פה כן גם חוץ מהעולם הזה בכל מקום שיהיה על פני חוץ לא שם לו והוא הנודע מספר הזוהר כי הרשעים בגיהנם שוכחים שמם לגמרי באופן שגם אם זולתי אפשר ידע מה שמו הוא בעצמו בלתי יודע וזה יתכן יאמר ולא שם לו כלומר לו בעצמו אין לו שם כי הוא ישכחנו ושיעור הכתוב כי כאשר אבד זכרו מהעולם הזה שהוא מני ארץ כן גם יאבד שמו שם כי לא שם לו כו' ואם נאמר שאומרו מני ארץ הוא הארץ העליונה שבהיותו צדיק טרם יהיה רשע היה נצר מטעיו יתברך נטוע במקום טהרה ועתה זכרו אבד מני הארץ ההיא וגם במקום החיצונים אשר הוא גרשם לא שם לו כמדובר וקרא חוץ אל מקום החיצונים:
קריאה במקור
חלקת מחוקק על איוב · פרק 18 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chelkat Mechokek, Warsaw 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001273118&context=L&lang=iw_IL
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bf23eb4fb8b66d28f9867159ca9b4deb53f051a98f8e65d6b7caea75ad2b185b