חלקת מחוקק על איוב · פרק 37 · פסוק 22

מצפון זהב כו'. כהתימו להוכיח גודל השגחתו יתברך בעולם השפל ולהעמידו על האמת אמונה אומן אתא לנחומים בסוף דבריו ואמר התחזק אל תירא כי אם בצרה רוצה היית תקוה כי מהרה תצמח כי הלא אמשול לך משל כי הנה מצפון שהוא מקום תוקף הדין והרוגז משם זהב יאתה כן על אלוה נורא הוד כלומר כי על אלוה שהתנהג עמך ברוגז ומדת היותו נורא ראוי תתן לו הוד תתן לו הוד ושבח כי תקוה שעל ידי יסוריך תבואתך טובה. או יאמר אל תקנא בהצלחת רשעים ועשרם כי דע כי מצפון הוא ממקום הדין והרוגז זהב כלומר שהוא לרעתם על כן על אלוה נורא שמיסר את הצדיק ראוי לתת הוד על הצלחת הרשעים לומר אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה: