(מד) והמלות האלה שיש בסופו יו"ד מ"ם מרמז כל פעם בלשון רבים, ואעפ"כ נאמרים על יחיד משום דרך כבוד, "כי אלהים קדושים הוא" (יהושע כ"ד יט), וכאשר אמר לשון רבים חזר ופירשו בלשון יחיד, שנאמר "הוא" "אשר לו אלהים קרובים אליו" (דבר' ד' ז') וחזר ואמר "כד' אלהינו" (שם) ולא נמצא שם אלהים בכנוי אל יחיד, רק אל מלך, "ויתחזק בד' אלהיו" (ש"א, ל', ו') "ויקרא אסא אל ד' אלהיו" (דה"ב י"ד יו"ד) ואל כ"ג "שמן משחת אלהיו עליו" (ויקרא כ"א י"ב) וגם אל הנזיר, "כי נזר אלהיו עליו" (במד' ו', ז') לפי שהם מיוחדים בקורבה לאלהים מזולתו, או שידבר כן אל הכלל, "אשרי העם שד' אלהיו" (תה' קמ"ד ט"ו) ונמצא פעם אחד "זו כחו לאלהו" (חבקוק א' י"א) בלשון יחיד לבזיון:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024