(מה) ובשיטה ראשונה "ומנהג כל לשון איננו כמנהג לשון אחר, כי הנה יש לשון שלא ידבר אדם לגדול ממנו רק בלשון רבים, גם בלשון ערבית יאמר הגדול נעשה תחת אעשה, ולא כן בלה"ק, רק אם יספר על הגדול ממנו יאמר לשון רבים, כמו "ואם אדנים" (מלאכי א', ו') "ביד אדנים" (ישעי' י"ט ד') "אם בעליו עמו" (שמות כ"ב י"ד) "כי בועליך עושיך" (ישעי' נ"ד ה') אעפ"י שהוא אחד, והנה בעבור השני דרכים אמר הכתוב "בראשית ברא", והנה יש בזה שלש חלוקות, בלשון לועז, ובלשון ערבית, ובלה"ק, בלשון לועז כשידבר הקטן להגדול לנכח, אז יאמר אליו בלשון רבים, אבל לנסתר בזכרם גדול לא יאמרו עליו בלשון רבים, ובלשון ערבית יאמר המדבר אם הוא גדול על עצמו בלשון רבים. וכן הוא המנהג אצלינו שהמלך יאמר על עצמו אנחנו, ובלה"ק דרך כבוד לומר על הגדול בעת שיזכירו סתם לומר עליו בל"ר אבל כשידבר עמו לנכח, לא יאמר אליו בלשון רבים:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה יהל אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 45
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 45a128288bce84cbbf7883a5d90a07000485d9ad91337b687aef6eb90ed6b024