כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ תרגם אונקלוס אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵיהּ פי׳ רש״י כל מה שלמד משם ועבר מסר לו וכתב הרמב״ן (והנראה בעיני כי מנהג הזקנים שיקחו אחד מבניהם הקטנים להיות עמו לשרתו והוא נשען על ידו תמיד לא יפרד ממנו והוא נקרא לו בן זקוניו בעבור שישרתו לזקוניו. והנה לקח יעקב את יוסף לדבר זה והיה עמו תמיד ועל כן לא ילך עם הצאן ברעותם במקום רחוק) ואונקלוס שאמר בר חכים ירצה לומר שהיה בן דעת וחכם בעיני אביו וטעמו כטעם זקנים ותרגם בילד זקונים (בראשית מ״ד כ׳) בר סבתין כי לא אמר הכתוב כי בן זקונים היה אבל אמר הוא לו שהוא כן בעיניו וזאת כוונתם באמרם כל מה שלמד משם ועבר מסר לו לומר שמסר לו חכמות וסתרי תורה ומצאו משכיל ובעל סוד בהם כאלו היה זקן ורב ימים עכ״ל. דוק ותשכח בשביל דהוי ליה לכתוב כי בן זקונים היה ומדכתיב כי בן זקונים הוא לו דריש אונקלוס זקונים על דרך זקן זה שקנה חכמה עיין קידושין דף ל״ב:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759