פרשת אמור לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו תרגום אונקלוס לָא יִסְתָּאַב רַבָּא בְעַמֵּיהּ מן הראוי היה לו לתרגם כמו שתרגם בכל מקום בעל שהלשון תרגום ועברי שוין. אכן תבין זה במה שכתב הרמב״ן בזה״ל וטעם בעל בעמיו כמו מבעלי יהודה. בעלי גוים (ישעיה ט״ז) הנכבדים בהם או האדונים להם מלשון בעליו אין עמו (משפטים כ״ב) בעל הבית כי הנכבדים יקראו אדונים יאמר לא יטמא נכבד בעמיו להחל את כבודו יפרש הכתוב כי למעלת הכהן בעבור שהוא ראוי להיות הגדול והנכבד בעמיו יזהירנו שלא יחלל מעלתו לעולם בטומאת המתים ויתכוון הכתוב בזה שלא יעלה על דעתינו שאין האזהרה אלא בבואם אל אוהל מועד לשרת בקודש וכן בכל הפרשה יזהיר כי הכל למעלתם את אביה היא מחללת ולא יחלל זרעו וכן תרגומו של אונקלוס לא יסתאב רבא בעמיה לאחלותיה ובתורת כהנים נדרש בבעל באשתו כמ״ש רש״י עכ״ל. ודע דר״א אב״ע פירש רבא ממש וכדעת הרמב״ן אליבא דאונקלוס:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759