זִמָּה הִוא זה לשון רש״י זמה היא עצה כתרגומו עֵצַת חִטְאִין שיצרך יועצך לחטוא וכתב הרמב״ן ולא ידעתי טעם לזה שכל העריות גם העבירות האחרות היצר יעצך לחטוא אבל הענין הוא כי שם זמה גזרו מן כאשר זמם לעשות לאחיו ולמחשבה ההגונה יקרא מזימה ולא יבצר ממך מזימה (איוב מ״ב:ב׳) ולזנות העשוי במחשבה בסתר יקרא זמה וכו׳ ע״ש:
קריאה במקור
מיני תרגומא על תורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1836
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001857234/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 476465c69c9765e1ee91fcd4070e01e0bb84ade6052af866097717020d7de759