כי יכה כל נפש: סתמא זו כר' יהודה בן בתירה דסובר בבבא קמא (דף יא ודף כו) וסנהדרין (דף עח) בהכהו עשרה בני אדם בזה אחר זה האחרון חייב. וכמו דתני תנא קמיה דרב ששת בסנהדרין (שם) שהוא הברייתא דפה שאוקמא כר' יהודה בן בתירה. ונראה דסבירא ליה שלשון "נפש" משמע כל הנפש, וכשהוסיף מלת "כל" מרבה אפילו מקצתו ור' יהודה סתמא דספרא לשיטתו שדרש כעין זה בבכורות (דף ג) "בכור" – כולה בכור, "וכל בכור" – מקצתו. וכן במנחות (דף יא:) גבי "כל הלבונה". ועיין בתוס' שם, ואכמ"ל. ומ"ש עד שיכה כל נפש מחק בקרבן אהרן.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · אמור · סימן 246
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd