ואיש כי יכה כל נפש אדם: כבר אמר בפר' משפטים "מכה איש ומת מות יומת", ופירשו חז"ל דממה שכתוב כאן "איש כי יכה" יש לפרשו דוקא כשהמכה איש ולא אשה ולכן אמר "מכה איש", כל מכה. וממה שכתב "מכה איש" יש לפרש דוקא מכה איש ולא מכה אשה וקטן, לכן אמר כאן "מכה נפש". ובכלל "מכה נפש" הוא גם הנפל, לכן אמר "מכה איש" רצונו לומר יש ונמצא ראוי להתקיים, לא נפל. ובמכלתא פר' משפטים התבאר הדבר בפרטיות יותר, עיי"ש. ומובא בסנהדרין (דף פד:). וכל זה מיוסד על הגדרים שבארנו במלת "איש" בסדר ויקרא (סימן י), עיי"ש.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · אמור · סימן 245
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd