ישרף: כבר בארנו שכל מקום שחזר את הפעל שנית בא ללמד שתעשה הפעולה בכל אופן. והוא אם בפעל הראשון הוטלו בו תנאים וחזר את הפעל לבסוף סתם - בא ללמד שבדיעבד אין צריך לתנאים אלה. וכמ"ש באילת השחר (כלל קנו באורך). ולכן אחר שהתנה שישפוך "על שפך הדשן" דוקא, חזר פעל "ישרף" לאמר שבדיעבד אף על פי שאין שם דשן. ודע, שיש הבדל בין כשדבר בפעל (שאז בא הציוי על האדם) ובין כשדבר בנפעל (שאז בא הציוי על הדבר). כי האדם נקרא 'שורף' כל זמן שעוסק בשרפה, אף שלא גמר שרפת הדבר; אבל לא ניחס השריפה אל הדבר עד שנשרף כולו. שאם הצית הבית ונשרף מקצתו – האדם 'שרף', אבל הבית לא 'נשרף'. וכמ"ש באילת השחר (סימן כ). וזהו שאמר ממה שכתוב "ישרף" בנפעל, מבואר שצריך שיצית האור בגופו עד שיהיה גוף הפר נשרף.
קריאה במקור
מלבי"ם על ויקרא · ויקרא · סימן 239
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Malbim on Vayikra – Wikisource
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 91611fc3ecf2ff878e46de493146fa2a76f76f53bd6ba794d6b9bdb8bb338cfd