אל ראשי המטות. באשר נדרים מצוה להעשות בע״כ כדאי׳ בר״ה ד״ו אזהרה לב״ד שיעשוך. אלא דשם מיירי בנדרי מצוה. וכאן מיירי בנדרי רשות. מכ״מ ודאי אם ידוע שנדר אזהרה להעשות אותו. כמו שכופין ע״כ המצות אלא שיחד הכתוב בנדרים יותר מבכל המצות. היינו משום שדרך לידור בעת צרה. ואח״כ תהות מצויה ומיקל לעצמו. כמבואר בס׳ קהלת ה׳ אל תתן את פיך וגו׳ מש״ה הזהיר הכתוב גם שם. גם כאן הזהיר לראשי המטות שישגיחו כ״כ על זה. ולכפות בכחם להקים נדרם:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 30 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2