ויאמר משה אל ב״י וגו׳. הלכות מועדים הי׳ משה רבינו מפרש לכל ישראל. יותר מכל פרשיות שבתורה הן המרומז בשנוים הנפלאים. אשר בכל מוסף בלשון אחר. ובל״ס לא דבר ריק הוא. או עפ״י סודות התורה. או הנלמד ע״י חקים ומשפטים להלכה. וכ״ז נכלל במשמעות אמירה כמש״כ ריש ס׳ ויקרא. והנה בס׳ אמור סיים וידבר משה את מועדי ה׳ אל ב״י. ופירשנו עפ״י הגמרא שנכלל בזה שני ענינים. שקרא משה הפרשה ברגל. וגם פירש בכל מועד לב״י הלכות ואגדות השייך לפ׳ מועדים. אבל זה לא הי׳ אלא במועדות דפ׳ אמור שנאמר בתחלת ארבעים שנה. ומשה הי׳ מתנהג כן כל משך ארבעים שנה. משא״כ פרשת מוספין לא נאמרה עד שנת הארבעים לאחר החג. ומשה מת לפני הפסח. וא״כ לא הגיעה שעה לקרוא בצבור פ׳ מוספין. ע״כ לא כתיב כאן אלא ויאמר משה וגו׳ ככל אשר צוה ה׳ את משה. לא בא אלא להורותם כונת המועדים. כי המה עיקל גדול למוסר והנהגה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 30 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2