ובבא משה וגו׳ לדבר אתו. לשון אתו משמעו שניהם מדברים כדאי׳ בש״ר פמ״א עה״פ ככלתו לדבר אתו. שהוא תורה שבע״פ שהיה משה שואל והקב״ה משיב. או שהיה משה למד בשפע רוה״ק מן השמים. ואמר הכתוב שהי׳ משה רגיל בכל יום לבא לא״מ לתורה שבע״פ שאין לה תכלה וקץ. והגיע כ״פ אשר וישמע את הקול מדבר אליו. דבור מפורש שמשה היה שומע ושותק:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 7 · פסוק 89
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וידבר אליו. שני אופני דברות היו שם. הא׳ פרשיות שבתורה מיד ולדורות. השני לצורך שעה. והראשון שהוא הדבור המובחר היה בא ממקום מצומצם מעל הכפרת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים:
וידבר אליו דברות לצורך השעה. ולא היה מצומצם ממקום קדושה עליונה זו. אלא מכל הכפורת. וע׳ להלן י״ז י״ט מש״כ :
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2