העמק דבר על במדבר · פרק 8 · פסוק 2

בהעלותך את הנרות. כ׳ הראב״ע שנסמכה פרשה זו להודיע כי הדבור יהי׳ גם בלילה. והרמב״ן תפסו ממאמרם ז״ל בשבת והלא לא נדבר עם משה אלא ביום. אבל כבר ביארנו ריש פ׳ תצוה ובפ׳ אמור דהמנורה תכליתה לפלפולה ש״ת. וזה הלמוד הי׳ בלילה כמבואר בש״ר פ׳ תשא שבלילה חזר משה בעצמו. והיינו תורה שבע״פ. עם סיוע מה״ש. והי׳ משה בא לא״מ גם בלילה בשביל תורה שבע״פ. ומש״ה בא הסמיכות של הנרות :

אל מול פני המנורה. פני המנורה אינו הנר האמצעי כפרש״י. שהרי תניא בספרי ויעש כן אהרן שעשה לה פנים. ותו הרי כתיב והאיר על עבר פניה. משמע דכל המנורה יש לה פנים. אלא הפי׳ כמש״כ בס׳ שמות פ׳ תרומה דפנים משמעו מאותו צד שבאים אל המנורה להדליק. ובא שם האזהרה שיטה הנרות לזה הצד ולא לצד השני שהוא אחורי המנורה. וכאן באה אזהרה שיהיו נטוים באלכסון היינו לפנים שבגוף המנורה הוא הנר האמצעי כפרש״י:

יאירו שבעת הנרות. משום שבתורה שבעל פה נכלל שבע חכמות שבלי ידיעה בכל החכמות א״א לבא לכמה עיקרי תורה. כמו שיעורי כלאים ועוקצין וקדה״ח ועוד הרבה עניני שיעורים. וכל החכמות באו לשמש ולבאר אזהרות תורה שבכתב. וגם מי שיש לו עינים מוצא כל החכמות מרומז בתורה שבכתב. כמו שמצא ר׳ יהושע לכמה נחש מוליד כדאי׳ בבכורות פ״א. וכן כל פרטי המוסרים מרומז בתורה (כמש״כ בקדמת העמק השני בביאור מה שאמרו חז״ל אלו זכו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה ח״ת כו׳) והיינו שהזהיר הקב״ה שיהיו מאירים כח כל החכמות לפני המנורה שהוא נגד עיקר התורה. וע׳ מש״כ בס׳ שמות ל״ז י״ט: