ויען ויאמר. ויען מיותר. אכן במס׳ סוטה פ״ז איתא דבכ״מ דכתיב עני׳ הוא בלשון הקודש. והנה בלק ובלעם כשהיו מדברים היה בלשון מואב. ורק הכתוב סידר תכונת דבריהם בלה״ק. אך כשהיה מדבר בלעם בדבר ה׳ היה מדבר בלה״ק כדבר ה׳ וזהו משמעות מה שאמר ה׳ וכה תדבר כדאיתא בסוטה שם לענין ברכת כהנים. ובלק הבין לשה״ק ואח״כ כשדבר בלק לקב אויבי וגו׳ היה בלשון מואב. והודיע הכתוב כי תשובת בלעם היה בלה״ק משום שהיה ברוה״ק. ובזה ידע בלעם כי עוד יהי׳ נדבר בשם ה׳ כמו שיבואר במקרא ט״ו:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 23 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2