לך נא. בכל הפרשה כתיב בה״א לכה. דמשמעו שרק אתה מיוחד לזה ולא אחר. כמבואר בירו׳ סוכה פ״ד ורבה ויקרא פ״א. מש״ה גבי ארה כתיב לכה ארה שאין אחר ראוי לזה. אבל בהליכה שהלך עם השרים כמבואר להלן י״ז כתיב לך. משא״כ להלן כ״ז בהליכה לבית פעור שלא הלך אלא בלעם ובלק כמבואר שם מש״ה כתיב לכה:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 23 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אפס קצהו תראה. מובן מזה דבמקום הראשון היה יכול לראות את כולו. והא דכתיב שם וירא משם קצה העם. הוא משום שהתבונן בלעם שאין עינו שולטת כמש״כ לעיל. ומש״ה לא כתיב כאן שראה מאומה. דבאמת לא הוסיף בלעם לראות בעין רעה על ישראל. ומש״ה קרא עצמו שתום העין כמו שיבואר. ולא שהיה סומא ממש. שהרי כתיב להלן וירא את ישראל שוכן לשבטיו אלא שנסתם עינו הרעה באותן הימים. ומה שראה את ישראל שוכן לשבטיו. היה מתחלה בעין טובה ובאהבה כמו שיבואר. אבל בלק לא ידע מכ״ז מאומה. וכסבור שראה בפעם הראשונה את כולו. עתה אמר שלא יראה אלא מקצתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2