בקדש הסך. לפי הפשט הוא כת״י במאני בית קודשא יתנסך ניסוך חמר עתיק. והענין שנצרך לפרש שיהא בכלי שרת. משום שמובחר שביין הוא שריחו חזק ונודף כדתנן במנחות פרק כל קרבנות. ואינו ממלא את החבית עד פיה כדי שיהא ריחו נודף. וידוע שאין מחזיקין יין אלא בחבית של חרס כידוע בעובדא דריב״ח ובת קיסר בתענית ד״ז. ואין עושין כל״ח כלי קודש כדאי׳ במנחות דכ״ח וס״ד דכדי שיהא נודף יותר בשעת הניסוך טוב להסיך על המזבח מן החבית ש״ח. מש״ה כתיב בקדש הסך. חובה להסיך מן חבית ש״ח לכלי קודש. ואח״כ יהי׳ נסך שכר. כ״ז הוא פשט ויש ע״ז דרש מזה היתור עי׳ סוכה דמ״ח א׳:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 28 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2