הצאן ובקר ישחט להם. בחולין דף י״ז אי׳ דלרבי ישמעאל דס״ל בשר תאוה של נחירה היה אסור במדבר פי׳ ישחט להם כמשמעו ור״ל יהיה בשלמים. דבחולין היה אסור במדבר. אבל לר״ע דס״ל דבשר תאוה היה מותר בשל נחירה ינחר להם מיבעי. פי׳ שהרי לא היה צורך להביא דוקא שלמים ולשחוט אלא רשאין בחולין ובנחירה ומשני נחירתן זהו שחיטתן :
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 11 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם את כל דגי הים. אע״ג שהקב״ה אמר בשר אתן להם. מכ״מ אפשר לומר דהיינו בשר דגים דבלשון תורה גם דגים מיקרי בשר בפ׳ שמיני מבשרם לא תאכלו. וה״נ לשון הקב״ה. אבל ישראל שהסיחו בלשון ב״א אמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה וגו׳ בשר בפ״ע ודגה בפ״ע דבלשון ב״א אין בשר דגים בכלל בשר כדתנן בנדרים הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2