עלי באר ענו לה. בכ״מ משמעות עניה הוא על דברי המדבר לפניו באופנים שונים כמש״כ בס׳ שמות עה״פ ותען להם מרים. וכך הדבר כאן שכל השירה לא אמרו כל קהל יעקב אלא ישראל שהם גדולי תורה. ואמרו לכל העם שהם יענו על כל פרט עלי באר וכמו שאמרו חז״ל בסוטה פרק ה׳ בשירת אז ישיר דישראל לא אמרו אלא אשירה לה׳ והוא היה הסוגר על כל דבר משה והכי היה המנהג באמירת הלל כדאיתא בפ׳ ע״פ. כך אמרו ישראל באר חפרוה שרים וכולם ענו עלי באר. אמרו עוד כרוה נדיבי העם ענו עלי באר עד סיום השירה. ועי׳ שמות רבה פ״ל עה״פ כרם חמר ענו לה אני פותח לכם ואתם עונים אחרי:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 21 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2