העמק דבר על במדבר · פרק 15 · פסוק 25

והם הביאו את קרבנם אשה לה׳. כל המקרא הלז והסמוך לו נראה מיותר לפי הפשט. ונראה כלפי דמצינו דחזקי׳ המלך וכן עזרא ועולי גולה הביאו שעירי ע״ז שעבדו הדור לפניהם וכבר הקשו בהוריות ספ״א והא מזידין הוי ומשני הוראת שעה היתה. ודוחק לומר שהיה הדבר בנבואה ממש שכך יעשו. אלא שלמדו ממקרא זה דאע״ג דעיקר מ״ע זו להקריב חטאת צבור של ע״ז אינו כי אם בשגגת הוראה דסנהדרין. מכ״מ אם כבר הביאו הקהל על חטאתם בשגגה שעירי ע״ז. הקב״ה סולח להם. והיינו דכתיב והם הביאו וגו׳. אם כבר הביאו אע״ג שאינו מ״ע. וזה מיקרי הוראת שעה. דכאן למדנו שאפשר לעשות כן. וכיב״ז ביארנו לעיל ה׳ ו׳ לענין מעשר בהמה. ולהלן י״ח פסוק י״ט לענין תרומה. והוסיף המקרא וחטאתם לפני ה׳ על שגגתם. לבאר דהא ניחא דחטאת ע״ז עולה לרצון ע״פ הוראת שעה אע״ג שאין בו דיני הוראת עיני העדה בכל הפרטים כפי המצוה אבל עדיין קשה הא הוי מזידין. והאיך אפשר שיהיו המזידין מתכפרין ע״י קרבן. מש״ה ביאר המקרא שאע״ג שהמחטיאים היו במזיד וגם להכעיס מכ״מ חטאת כל ישראל לפני ה׳ אינו אלא על שגגתם וכאשר יבואר עוד במקרא הסמוך: