[יט] ור"מ חפץ פי', שבבוא יוסף אל אחיו שם כתונת הפסים על בשרו מתחת לכתנתו שרצה להסתיר מעיניהם סבת שנאתם, ושם כתנתו הישנה עליה, והם הפשיטוהו שתי הכתנת, כתנתו העליונה והיא הנהוגה, ואח"כ כתונת הפסים אשר עליו, ירצה על בשרו, ולא רצו להטביל כתנת הפסים בדם פן יכיר יעקב בשלמי הרעה הזאת בידעו שנאת אחיו, ע"כ הטבילו את כתונת יוסף הישנה, וכאשר ראה יעקב הכתונת הישנה, ולא החדשה הכירה, וחשב באמת שחיה רעה אכלתהו, ולא שלחו בו אחיו את ידם, ופי' "וישלחו את כתונת הפסים" פי שלחוה והצניעוה, וכתונת יוסף הישנה טבלו בדם השעיר, והביאו אותה בידם אל אביהם, וכן כתב "ויביאו אל אביהם":
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 37 · פירוש 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006