מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 107

[קז] ור"ש נסים בספרו "אדרת אליהו" רוצה לפרש שדעת הח' ז"ל על המקובלים, ולא על התוכנים, וכתב שהח' ז"ל היה מקובל, והיה יודע שלתוכנים אין להם ידיעה בנסתרות, וראיה שלו שבמעשה העגל שרצה לדבר על חכמי התכונה קראם חכמי המחקר, וחכמי המזלות, וכן במגלה בפ' "יודעי העתים" אבל כל מי שיש לו מוח בקדקדו, וראה את ספריו הרבים, יודע שהח' ז"ל, לא היה מכת המקובלים, ובימיו לא נתפשטה עוד, ולא ידע ממנה, ועיין בס' מטפחת סופרים להג' מ' יעבץ ז"ל פ' תשיעי שתפס לבעל ס' אמונת חכמים, וכתב עליו ז"ל "מה שחשב בא"ח מ"ש אבן עזרא בהקדמתו לפי' התורה שרס"ג פי' בפ' יהי אור (צ"ל יהי מאורות) כפי דעת המדות הנזכרות לחכמי הספירות, שכוונתו על יו"ד ספירות הידועות בחכמת האמת, לא עמד על דעת אבן עזרא בכאן, כי לא נתכוין לחכמי הקבלה העוסקים במדות אלהיות וספירות הקדושות, אך כיונתו ידוע בזה על חכמי הכוכבים והאיסטרולוגיא, שהם נקראים אצלו חכמי המדות והספירות, כמ"ש בפ' יהי מאורות". עכ"ל, וכמו כן טעה בעל ההשגות על ס' "ויכוח הקבלה", בכתבו בספרו (ענה כסיל דף יד) שהראב"ע ז"ל היה מקובל, וספר צחות שלו על האותיות מעיד לזה, והיה יודע שדווקא חכמי הספירות, שהם המקובלים יודעים סודן של הגלגלים, לפיכך קראם בשמם, לאפוקי התוכנים שחסרה להם הידיעה", וכן כתב הח' יש"ר (אג' יש"ר אגרת שביעית) "כי מה שהראב"ע כינה לפעמים סברותיו בשם סוד, כי ידוע כבר מה שהוכיחו רבים, שאין הכוונה בו אל אחד מסודות הקבלה, רק ירמוז בזה על הרוב אל חכמת התכונה, ואל שפע המערכות, ואל סגולת המספרים ואל מצבי השמש במזלות ביושר או ברבוע, וכדומה, שעל ענינים כאלה חשקה מאוד נפש הראב"ע והתעסק הרבה באסטרולוגיאה כנראה מתוך ספריו הרבים, ובפרט מס' הגורלות, ומס' המספר אשר בידי, ואין להאשימו על ככה בהיות הזמן שבו היה חי הסבה בזה", ועיין בהקדמת התורה להח' ז"ל בדרך הא' הערה 17 מה שהעירותי שמה, והריב"ל (בית יהודה פ' יח בהערה) יאמר הטעם מה שמכנה הראב"ע את החכמים בחכמת הכוכבים בשם "חכמי הספירות" מפני שבלשון רומית נקרא ככב בשם "ספערע" ר"ל כדור או גלגל, או פי' מלשון מִסְפָר כמו שנקראת חכמה זו בשם "תְכונָה" בעבור מספר הגלגלים ר"ל סך ידוע מגלגלים (לפי השיטה הקדמונית) מה שאי אפשר שיהיה פחות: