[לא] וכן פי' רש"י ז"ל "מאן" כמו מְמַאֵן מסרב אלא כינוי האדם על שם המפעל, כמו שלו ושקט, סר וזעף" עכ"ל, הורה בזה שבעיקר הענין אין הבדל בין מאן וממאן, כ"א במליצת הלשון לבד, כי ממאן הוא לשון בינוני פועל, ומאן הוא שם תואר יתואר בו האיש הממאן וטעמו בעל מיאון, וזה שאמר "אלא כינוי האדם ע"ש המפעל" ע"ש שהוא פועל פעולת המיאון נקרא איש מאן, וככה נכנה לאיש שָׁלֵו בעבור ישיבתו בשלוה והשקט וכן "זעף" למי שהוא זועף וכולם שמות תוארים, וכ"כ הראב"ע שהוא תאר יוצא כמו "ושבח אני את המתים", אלא שלדעתו הוא ממשקלים הכבדים (רוו"ה) וכן כתב הרד"ק שרש "מאן" שהוא בפלס ושבח אני את המתים, ור"ל שהיה ראוי להיות "ממאן" "משבח" כדרך הבינוני מבנין הכבד. ועיין מקורי רש"י:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 7 · פירוש 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006