מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 16 · פירוש 18

[יח] וז"ל הרה"ג שי"ר (תולדות רבינו נתן בעל הערוך הערה 13) בשמות טז טו בפי' הראב"ע "אמר רבינו שלמה" וכו' והנה בפי' רש"י שם לא נמצא מאומה מזה, רק פי' "הכנת מזון" אלא ברשב"ם שם כתב "ילפי שהוא לשון מצרי וכו' (עיין הערה שאח"ז נראה ששמע תלמיד הראב"ע מפירושי הצרפתים, וכיון אל דברי הרשב"ם וחשב שהם מרש"י, וכבר ידע מפי' הרשב"ם וכיון אליו עוד במקום אחר, עיי"ש בראב"ע (למעלה ד י) והאומר ששכח לשון מצרים אינו נכון וכו', והוא דעת הרשב"ם עיי"ש שמתפאר בפי' זה, אכן כאן לענין מן, טעה גם בשמיעת דברי הרשב"ם, כי באמת מבואר שם, מן הוא תרגומו של מי הוא, וזה ממש כמו שכתב תלמיד הראב"ע לדעת עצמו, לא כמו ששמע שתרגום מן הוא מה הוא, עכ"ל, וע"ז כתב הרב מ' שלמה חזן אב"ד מנא אמון (המעלות לשלמה מערכת גדולים אות א) "אנא דאמרי דממה שלא נמצא אותו לשון בפי' רש"י שבידינו אין זה מן התימה דהנה נודע שרש"י ז"ל עשה כמה מהדורות בפי' על התנ"ך ועל הש"ס, וכמבואר יוצא מלשון התוספות שבהרבה מקומות מביאים מפי' רש"י דבר שאינו בפי' רש"י שבידינו, ואפשר לומר שבפי' רש"י במהדורא קמא היה כתוב אותו לשון, והעתיקו משם הראב"ע, ואופן זה הוא קרוב לשמוע יותר ממה שנאמר שתלמיד הראב"ע כתב בשם רש"י דבר אשר לא ראהו ולא שמעו, וגם ממה ששמע משם רשב"ם שינה אותו, שבאמת דבר זה קשה לאומרו, ותו דבלשון הראב"ע כתוב כי בלשון ישמעאל וכו' ובפי' רשב"ם כתוב "ולפי שהיא לשון מצרי" וכו' ולשון מצרי לחוד ולשון ישמעאל לחוד, ועיין (למעלה ב י) בפי' הראב"ע שכתב וז"ל "וכ"כ בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים" הרי לשון מצרים לחיד ולשון קדרים לחוד, וידוע שהקדרים הם הערביים הם הישמעאלים, וכן פי' הח' ז"ל (תה' קכ ה) עה"פ שכנתי עם אהלי קדר, הם הערב, וכן ת"י "משכנהון דערבאי" ומאחר שכן הוא, איך הפה יכולה לומר שמ"ש הראב"ע משם רש"י כי בלשון ישמעאל וכו' כיון על רשב"ם שכתב ולפי שהוא לשון מצרי, והרי לשון מצרי לחוד ולשון ישמעאל לחוד, ומ"ש, וכבר ידע מפי' הרשב"ם וכיון אליו, אין זו הוכחה כל עיקר, וכי לא היה בעולם באותו זמן מפרש עה"ת רק פי' רשב"ם ז"ל, והלא הי' כמה וכמה מפרשים שקדמו להראב"ע ולרש"י, והם ז"ל מביאים דבריהם, פעם מזכירים שמם, ופעם לא, ומאחר שכן, אפשר לומר שאיזה מפרש קדמון הוא שכתב שמרע"ה שכח לשון מצרים וראהו הראב"ע ואליו כיון, במ"ש שהאומר ששכח לשון מצרים, ולא כיון על רשב"ם שלא ראהו, והגם שלא ראינו מי שכתב כן זולת רשב"ם, אין לא ראינו ראיה, ובפרט ספרי הקדמונים, יש מהם שנגנזו ויש שנשרפו, ויש שמונחים בקופסא באוצרות המלכים ואין העין שולטת וממשמשת בהם כרצונם, עיי"ש עוד שהאריך בזה, וכן כתב שד"ל להרה"ג שי"ר (אגרות שד"ל צד 277) "לענין מן הוא, נ"ל או שרבנו שלמה שהזכיר איננו רש"י אלא שלמה אחר, או שראב"ע קרא כן באיזה מפרש, ושכח וסמך על זכרונו ויוחס הדבר לרש"י בטעות הזכרון, אמנם כללות הענין הזה היות פירוש ראב"ע על שמות מלאכת אחד מתלמידיו, הוא דבר שאין הדעת סובלתו בשום פנים ואינו אלא חוכא ואטלולא" עיי"ש מה שהאריך בזה: