[כט] ובן הוא דעת רשב"ג (נדרים לב א) שחתן דמים שב אל התינוק, אלא שהוא מפרש שהמלאך ביקש להרוג את התינוק, אבל מפשטות הכתוב אין נראה כן שישוב הכינוי המיתו על התינוק שלא נזכר קודם זה, גם לדבריו מדוע לא מל אותו משה בעצמו, ולכן הנכון כפי' רש"י והרשב"ם והרד"ק והראב"ע ששב המיתו על משה, והוא דעת ריב"ק ורבי (ולפי גי' רש"י פה ר' יוסי) אך חתן דמים שב אל התינוק (נתה"ש):
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 4 · פירוש 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006