[ה] בס' נקוטי קדמוניות להח' ר"ש פינסקער (נספחים צד צה) הביא חמשה נוסחאות מפי' הח' ז"ל בפ' הקצר:
בנוסח אחד והגאון אמר כי אלה הדברים על ענין מצות שבת, בעבור שהיא שקולה נגד כל המצות, או בעבור אבות מלאכות, וטעם לא תבערו אש וגו', בעבור שהכהנים ידליקו האש ויעריכו הנרות בשבת, או לאסור הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני כי אלה הדברים וכו', וטעם לא תבערו אש בעבור שאמר בפסח אך אשר יאכל לכל נפש, אסר עתה עשיית מלאכת מאכל נפש בשבת, כי לא יעשה מאכל כ"א בהדלקת האש, והשם יכפול שכר הגאון שהשיב תשובות ברורות וגמורות ענ הצדוקים האוסרים נר בשבת:
בנוסח הב' ויאמר הגאון כי אלה הדברים וכו' או בעבור אבות מלאכות, וטעם לא תבערו בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנרות בשבת, או לאסר הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני וכו' והאל יכפיל שכר הגאון שחבר ספר נכבד להשיב תשובות גמורות על הצדוקים החולקים על קדמונינו ז"ל:
בנוסח הג' ויאמר הגאון כי אלה הדברים וכו' כנ"ל. וטעם לא תבערו בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנר בשבת, או לאסור הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני וכו' והשם יכפול שכר הגאון שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת:
בנוסח ד' לא נמצא דבר מדברי הגאון, ולא מן הפלפול שבין הח' ז"ל לצדוקי רק "אמר עתה לא תבערו אש לאפות לחם ולבשל בשר. כי האש צורך לכל מאכל, והגאון ר' סעדיה חבר ספר נכבד תשובות על המכחישים על נר שבת על קדמונינו ז"ל ע"כ, ובנוסח הה' נחסרו ב' דפים. ובעל אוצר נחמד מביא של מאמרי הגאון מב' נוסחאות ובאר אותם וז"ל "ב' נוסחאות מצאנו האחת "בעבור שהכהנים ידלקו האש ויעריכו הנרות בשבת בא לאסור הדלקת הנר", והשנית "בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנרות בשם, או לאסור הדלקת האש בשבת", והנוסחא הראשונה היא הנכונה, וירצה בעבור שהכהנים ידליקו האש בביהמ"ק אסר עתה להם הדלקת האש, והיא הדלקת הנר, כי מעשה מאכל כבר נאסר להם. שהוא ע"י האש מכח כל מלאכה לא תעשו, ולפי הגי' הב' או לאסור, ירצה או נאמר כי לא בא זה הלאי אלא לאסור הדלקת הנר בשבת, ויש נוסחא ג' ולאסור הדלקת הנר בשבת" ולפי זו הנוסחא ככה שעורה, כי לאו לא תבערו בא להזהיר על עשיית המשכן שלא יחללו שבת בעשיתו, כמו שמחללים הכהנים בהדלקת האש על המזבח, ובהטבת הנרות ואסור הדלקת הנר בשבת עכ"ל:
בנוסח אחד והגאון אמר כי אלה הדברים על ענין מצות שבת, בעבור שהיא שקולה נגד כל המצות, או בעבור אבות מלאכות, וטעם לא תבערו אש וגו', בעבור שהכהנים ידליקו האש ויעריכו הנרות בשבת, או לאסור הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני כי אלה הדברים וכו', וטעם לא תבערו אש בעבור שאמר בפסח אך אשר יאכל לכל נפש, אסר עתה עשיית מלאכת מאכל נפש בשבת, כי לא יעשה מאכל כ"א בהדלקת האש, והשם יכפול שכר הגאון שהשיב תשובות ברורות וגמורות ענ הצדוקים האוסרים נר בשבת:
בנוסח הב' ויאמר הגאון כי אלה הדברים וכו' או בעבור אבות מלאכות, וטעם לא תבערו בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנרות בשבת, או לאסר הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני וכו' והאל יכפיל שכר הגאון שחבר ספר נכבד להשיב תשובות גמורות על הצדוקים החולקים על קדמונינו ז"ל:
בנוסח הג' ויאמר הגאון כי אלה הדברים וכו' כנ"ל. וטעם לא תבערו בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנר בשבת, או לאסור הדלקת הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני וכו' והשם יכפול שכר הגאון שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת:
בנוסח ד' לא נמצא דבר מדברי הגאון, ולא מן הפלפול שבין הח' ז"ל לצדוקי רק "אמר עתה לא תבערו אש לאפות לחם ולבשל בשר. כי האש צורך לכל מאכל, והגאון ר' סעדיה חבר ספר נכבד תשובות על המכחישים על נר שבת על קדמונינו ז"ל ע"כ, ובנוסח הה' נחסרו ב' דפים. ובעל אוצר נחמד מביא של מאמרי הגאון מב' נוסחאות ובאר אותם וז"ל "ב' נוסחאות מצאנו האחת "בעבור שהכהנים ידלקו האש ויעריכו הנרות בשבת בא לאסור הדלקת הנר", והשנית "בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנרות בשם, או לאסור הדלקת האש בשבת", והנוסחא הראשונה היא הנכונה, וירצה בעבור שהכהנים ידליקו האש בביהמ"ק אסר עתה להם הדלקת האש, והיא הדלקת הנר, כי מעשה מאכל כבר נאסר להם. שהוא ע"י האש מכח כל מלאכה לא תעשו, ולפי הגי' הב' או לאסור, ירצה או נאמר כי לא בא זה הלאי אלא לאסור הדלקת הנר בשבת, ויש נוסחא ג' ולאסור הדלקת הנר בשבת" ולפי זו הנוסחא ככה שעורה, כי לאו לא תבערו בא להזהיר על עשיית המשכן שלא יחללו שבת בעשיתו, כמו שמחללים הכהנים בהדלקת האש על המזבח, ובהטבת הנרות ואסור הדלקת הנר בשבת עכ"ל: