אף ההדיוטות וכו'. בתורת כהנים. דאין לומר "ובניו" דקרא רוצה לומר בניו שהם כהנים גדולים, דהא קרא כתיב אחר כך "והכהן המשיח תחתיו", אם כן כהן גדול אמור, ומה אני מקיים "ובניו", דאף בניו הם מביאים ביום שנתחנך (מנחות נא ע"ב). ואין לומר דאף הם מביאים לעולם, דהא כתיב (פסוק טו) "והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה", ולא כהן הדיוט, אלא כהן גדול בכל יום, וכהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה. ובתורת כהנים יליף דכהן הדיוט אינו מביא בכל יום – דכתיב "זה" מיעוט הוא, אלא כהן הדיוט ביום שנתחנך, דהא "ביום המשח" כתיב. והאי "ביום המשח" לא כתיב רק בשביל כהן הדיוט, ללמוד כמו שמביא כהן גדול ביום משיחתו כך מביא כהן הדיוט ביום שנתחנך לעבודה, דאם לא כן, לא הוי למכתב "ביום המשח", רק 'מנחת תמיד יעשה אותו', דהא כהן גדול ביום המשח ואחר כך שוה, שלעולם מביא אותו, אלא כדי ללמוד על כהן הדיוט אתא. ובפרק התכלת (מנחות נא ע"ב) קאמר, יכול אהרן ובניו יביאו קרבן אחד, וקאמר תלמוד לומר "אשר יקריבו", ולא הוי למכתב רק 'זה קרבן אהרן ובניו ביום המשח אותו', אלא ללמד קרבן אהרן בפני עצמו, וקרבן בניו בפני עצמו:
קריאה במקור
גור אריה על ויקרא · פרק 6 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2dd6f76eecec6a2a7f65dc47836dca557f7507d646a453e0589832c9f5655836