אשת אפי' אשת איש. תימא האי מקרא דואשר ינאף את אשת רעהו נפקא פרט לאשת עכו"ם. ותי' הר"ר אליקים כדאמרינן בסנהדרין גזל דמאי אילימא גזל דיפת תאר וקרוי גזל שגזל את אשתו והא אמרי דאסור להכי אצטריך קרא להתיר. ועוד י"ל דהאי קרא סמיך דדרשי' אשת אפי' אשת איש משום דכת' אשת רעהו. וי"מ דמאשת ממעט רק מיתה אבל לאו מיהא איכא קמ"ל אשת דאפי' לאו ליתא. והא ליתא דבמס' ע"ז מחייב הבא על העכו"ם משום נשג"ז דמשמע דמדאורייתא אין בה אסור א"כ מאי צריך קרא כיון דליכא אסור אלא דרבנן. ור"ת תירץ דאי לאו קרא דאשת הו"א דאשת איש עכו"ם קאי עלה בעשה ודבק באשתו ולא באשת חבירו קמ"ל דאפי' עשה ליכא:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c