אחרי טהרתו. פרש"י אין לי אלא פושה אחר הפטור מנין אף בסוף השבוע ראשון או בסוף שבוע שני ת"ל פשה יפשה עכ"ל. וקשי' שהרי כתוב בהדיא בפרשה והנה לא פשה הנגע גבי שבוע ראשון וגבי שבוע שני. ופרש"י שם אבל אם פשה יפשה או היה בו שער צהוב טמא עכ"ל וא"כ למה לי פשה יפשה. ושמא י"ל אלו לא נכתב כפילות מן פשה יפשה הייתי מפרש והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב וכו' לומ' שאם פשה והיה בו שער צהוב טמא אבל לא כאחד מהם ולא הייתי מפרשו כפרש"י למבין. וחוזרני לומר דאולי זה שבוש דגם כן בלא כפילות צריך לפרש כדפי' הקונטר"ס דאין לפרש הא אם פשה והיה בו שער צהוב טמא דא"כ הוה משמע דוקא בשניהם בפשיון ובשער צהוב טמא הא באחד מהם טהור וא"כ למה כתו' והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב וגו' השתא באחד מהם טהור בשאין לא זה ולא זה לא כל שכן. ואם היה לו לכתו' או לא היה שער צהוב אלא על כרחיך צריך לומ' כדפרי' וא"כ למה לי פשה יפשה עד"י ב"א:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 35
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c