ויהי בעצם היום הזה הוציא. אע"פ שכב' כתב כך למעל' חזר ושנאו כאן סמוך לפר' קדש לי כל בכור לומר לך שיום שיצאו בו ישראל ממצרים נאמרה פרשה זו אין לפרש תושב ושכיר דפר' דפסח ממש כמו בתרומה שמפ' תושב נרצע ושכיר יוצא בשטר דאטו משום דהוי תושב ושכיר אפטר ליה מפסח הא גבי תרומה לא אכיל תרומה אלא קני ביה רבי' לגופיה כלומ' וישראל מעליא הוא וחייב בפסח כך מפרש בריש פרק הערל. ומ"מ מה שפי' רש"י תושב ושכיר לרבות ערבי מהול וגבעוני מהול קשי' קצת דאין זה לפי המסקנ' דהתם דפרי' והני מולין נינהו ומכל ערל מימעטי דהא תנן קונם שאינו נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם כלומר ערלי ישראל לענין נדר מולין הם דהלך אחר לשון בני אדם וישראל לא קרי להו ערלים ועכו"ם לא קרי להו מולים ומסיק שבא לרבות גר שמל ולא טבל. וקטן שנולד כשהוא מהול וקא סבר קטן שנולד כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית משמע דהך פי' דערבי מהול וגבעוני מהול לא מתוקם לפי המסקנא:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 12 · פסוק 51
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c